בית/הורות, המאמא שבפנים, מוטיבציה/כשפשוט אי אפשר להפסיד

לנצח או להפסיד בחיים זו בחירה… במה את בוחרת – לייק או דיסלייק?

מאמאנטו - כשפשוט אי אפשר להפסיד

לפני כמה שנים לקחתי החלטה: "אני פשוט לא יכולה להפסיד".

שלא תבינו אותי לא נכון, עברתי כמה דברים בחיים (כמו כולנו)…

אני זוכרת טוב טוב איך זה מרגיש כשהוצאה לפועל נושפת לי בעורף, עם חשבון בנק מוגבל בגיל 28 (אבל זה לסיפור אחר), אני עוד מרגישה כמה זה כאב כשהלב מתרסק כשזוגיות מתפרקת לי בין הידיים, גם אני מרגישה את השחיקה, רגשות האשם והתסכול שבאים עם לגדל ילדים לבד (מי כמוכן מבינות על מה אני מדברת), וגם אני מרגישה לפעמים את הבדידות כשאין על מי לשים רגליים בלילה חורפי קר, אבל בתוך כל זה ולא משנה מה יקרה, גם אז, "אני לא יכולה להפסיד".
מה זה אומר בעצם, אי אפשר להפסיד?

זה מתחיל בדברים הכי קטנים, הכי בנאליים יומיומיים, שאנחנו בדרך כלל לא שמים אליהם לב, לא חושבים עליהם, פשוט מקבלים אותם כמו שהם. אבל למה אנחנו מקבלי אותם כמו שהם? ביומיום שלנו אנחנו חווים כל כך הרבה, יש לנו אינטראציות, מפגשים, אירועים שחלקם מהנים יותר וחלקם ממש לא. אז נתייחס רגע לאלה שלא. איך את מגיבה כשאת חווה חוויה פחות מהנה, מבאסת אפילו? כל אירוע כזה יכול מביא אותם לצומת. צומת של קבלת החלטות. צומת קטנה שבה אנחנו יכולות לבחור לייק או דיסלייק…

אנסה להמחיש באמצעות דוגמה:

הלכתי לסרט והסרט היה "על הפנים", שעמום אמיתי, אחת הבחירות הגרועות, אני אפילו לא זוכרת איך קראו לו… צומת של קבלת החלטה: לייק או דיסלייק, באסה או סבבה? אז אוקי, "דיסלייק" לסרט אבל "לייק" לחוויה, ולייק שזה הפך להיות חלק מהמארג שהוא אני, לייק להזדמנות לצאת לקולנוע, להתאוורר, לשבור שגרה, לבלות עם חברים…

עוד דוגמה:

הבן הצעיר שלי שבר יד וסדק את השניה בקיץ האחרון… אז כמובן שאני לא מאחלת לאףףףף אחד להיות עם ידיים שבורות, ובטח לא להיות אמא של ילד עם שתי ידיים שבורות, אבל אפילו כאן יש צומת של קבלת החלטה: לייק או דיסלייק, באסה או סבבה? איזה סבבה אפשר למצוא במצב כזה אתו שואלות? "לייק" – תודה לאל שזה נגמר ככה ולא יותר גרוע, תודה שאנחנו חיים במדינה שיש בה שירות רפואי חרום זמין ומקצועי ותודה שהפעם לא צריך קביים :0)…

ודוגמה אחרונה להיום:
באפריל האחרון בחסות גברת קורונה, פוטרתי מתפקיד טוב עם תנאים מעולים, רכב חברה ומשכורת יפה ופתאום ללא כל הכנה, מצאתי את עצמי ללא עבודה (כמפרנסת יחידה) ועם המון אי ודאות.. מה עכשיו? הנה צומת ההחלטה – לייק או דיסלייק, באסה או סבבה? אז נכון, מבאס לאבד את הוודאות (כאילו שבאמת יש וודאות) של הכנסה כשכירה, את התנאים אבל (והנה הלייק) סוף סוף יש לי זמן להקים את מיזם החיים שלי, לגבי הרכב, קניתי רכב שאני ממש אוהבת שהוא הרבה יותר אני ובזכות הקורונה אפילו אין הרבה הוצאה על דלק :0) …
כמו שאתן כבר רואות, שנה משעממת זו לא היתה ובכל זאת, כשאנחנו מתרכזות מה הטוב שיש בכל סיטואציה, מבאסת ככל שתהיה, זה משנה את נקודת המבט שלנו, זה מאפשר רגע לנשום ואולי אפילו לחייך וברגע שאנחנו מחייכות, שום דבר כבר לא נראה כזה נורא.

אז כשאת מוצאת את עצמך במצב, בואי נקרא לו "מבאס", מתסכל וקשה… נסי, נסי שוב ואז תנסי עוד פעם, עד שתמצאי על מה אפשר בכל זאת לעשות "לייק"… גם אם הוא לייק קטן, הלייק הקטן הזה יעשה את כל ההבדל.